על מנת שתכנית תקודם ותידון בוועדה המקומית עליה לעמוד במספר תנאים ומטרות לרבות:

1. שיפור המרקם העירוני בדגש על מרחב ציבורי
2. יצירת תמהיל דירות מגוון על מנת לתת אפשרות לאוכלוסיות שונות להתגורר בעיר
3. הקצאת שטחים ציבוריים בבעלות עירונית, כדי שהעירייה תוכל לתת מענה לשירותים מוניציפאליים נוספים שיידרשו עקב תוספת הדירות שתביא עמה אוכלוסייה חדשה
4. שיפור התנועה והקישוריות עבור הולכי הרגל ורוכבי האופניים במטרה לתת חלופות נוספות לרכב הפרטי
5. עמידה בסף הכלכליות הנדרש- כדי שהפרויקט יהיה ישים וייצא לפועל

בדומה לעיריות אחרות, קבעה עיריית תל אביב יפו ש"סל הזכויות" לחישוב לתכנית (כמה אפשר לבנות) יחושב כך שכל דירה קיימת תקבל הרחבה של 12 מטרים. ניתן כמובן להוסיף מרפסות, ובמידת האפשר ככל שהתכנון מאפשר, מחסנים בתת הקרקע.

העירייה אינה מתערבת בהסכם שבין בעלי הדירות ליזם, ואינה מגבילה את היזם מלתת תוספות שגדולות מ 12 מטר לדירה קיימת. עם זאת, חשוב להדגיש כי כל תכנית מלווה על ידי שמאי מוסמך שמכין דוח כלכלי. דו"ח זה, שנכתב לפי תקן שמאי ארצי שנקרא "תקן 21" נבדק על ידי שמאי העירייה ומבוסס על מספר הנחות יסוד כגון: תוספת בגודל של 12 מ"ר לדירות הקיימות, עלויות בניה שמחושבות לפי מ"ר, עלויות מכירת הדירות נכון למועד הכנת הדו"ח, היטל השבחה ועוד.

מבלי שדו"ח זה יעמוד ברף הרווחיות הנדרש, התכנית לא תוכל להתקדם מול הגורמים העירוניים ולא תובא בפני הוועדה.

המדיניות גם קובעת את שלבי התכנון וביניהם- הכנת תשקיף (מסמך שמציג את הנתונים הראשוניים) על מנת לקבל אישור לקידום התכנית, שיתוף הציבור בתהליך, הכנת נספח חברתי והטמעת ההמלצות התכנוניות המפורטות בו ועוד.